גמרא
פירוש
בִּשְׁבִיל שֶׁל כְּרָמִים דְּאִם אִיתָא דְּמֵעָלְמָא אָתֵי כֵּיוָן דְּמִידַּדֵּי לָא מָצֵי אָתֵי דְּכׇל דְּמִידַּדֵּי וַהֲדַר חָזֵי לֵיהּ לְקִינֵּיהּ מִידַּדֵּי וְאִי לָא לָא מִידַּדֵּי.
אָמַר אַבָּיֵי אַף אֲנַן נָמֵי תְּנֵינָא אדָּם שֶׁנִּמְצָא בַּפְּרוֹזְדוֹר סְפֵיקוֹ טָמֵא שֶׁחֶזְקָתוֹ מִן הַמָּקוֹר כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
הערות
ג רמב״ם הלכות מאכלות אסורות י״ב:כ״ח
סמ״ג מצוות לא תעשה קמ״ח
טור יורה דעה קכ״ט:י״ז
שולחן ערוך יורה דעה קכ״ט:י״ז
סמ״ג מצוות לא תעשה קמ״ח
טור יורה דעה קכ״ט:י״ז
שולחן ערוך יורה דעה קכ״ט:י״ז
ד רמב״ם הלכות מאכלות אסורות י״ב:כ״ח
סמ״ג מצוות לא תעשה קמ״ח
טור יורה דעה קכ״ט:י״ז
שולחן ערוך יורה דעה קכ״ט:י״ז
סמ״ג מצוות לא תעשה קמ״ח
טור יורה דעה קכ״ט:י״ז
שולחן ערוך יורה דעה קכ״ט:י״ז
ה רמב״ם הלכות מאכלות אסורות י׳:י״ג
סמ״ג מצוות לא תעשה קמ״ד
טור יורה דעה קכ״ט:י״ח
טור יורה דעה רצ״ד:י״א
שולחן ערוך יורה דעה קכ״ט:י״ח
שולחן ערוך יורה דעה רצ״ד:י״א
סמ״ג מצוות לא תעשה קמ״ד
טור יורה דעה קכ״ט:י״ח
טור יורה דעה רצ״ד:י״א
שולחן ערוך יורה דעה קכ״ט:י״ח
שולחן ערוך יורה דעה רצ״ד:י״א
ו רמב״ם הלכות מאכלות אסורות י׳:י״ג
סמ״ג מצוות לא תעשה קמ״ד
טור יורה דעה קכ״ט:י״ח
טור יורה דעה רצ״ד:י״א
שולחן ערוך יורה דעה קכ״ט:י״ח
שולחן ערוך יורה דעה רצ״ד:י״א
סמ״ג מצוות לא תעשה קמ״ד
טור יורה דעה קכ״ט:י״ח
טור יורה דעה רצ״ד:י״א
שולחן ערוך יורה דעה קכ״ט:י״ח
שולחן ערוך יורה דעה רצ״ד:י״א
דכל דמידדי אי הדר חזי לקיניה מידדי – לא היה צריך למאי דקאמר אי הדר חזי לקיניה מידדי כיון דשובכין דעלמא יותר מחמשים מן הכרמים [אז] ליכא למיחש לרובא דעלמא דכל המדדה אינו מדדה יותר מחמשים אבל הנך שני שובכין שהכרמים בתוך חמשים אמה שלהם אתי שפיר דקרוב לזה שלו אפילו נמצא חוץ לחמשים אמה דלא נפק מתורת מדדה דע״י כרמים מידדי יותר מחמשים אלא איירי דאפילו אם יהו שובכין דעלמא בין הכרמים ועוד מדנקט שביל משמע שאלו ב׳ השובכין בתוך השביל והניפול כמו כן נמצא בתוך השביל דליכא למיחש שהן משובכין דעלמא אפי׳ אינם רחוקים כלל כיון דלא מצי חזי לקיניה אבל מאלו השובכין הוא דאין דבר מפסיק בינו לבין השובך.
אמר אביי אף אנן נמי תנינא דם הנמצא בפרוזדור טמא כו׳ – בנמצא בגג פרוזדור מן הלול ולפנים איירי כדמוכח בפרק כל היד (נדה דף יז: ושם ד״ה מן) וסוגיא דהתם מפרש במקומה.
ואף על גב דאיכא עלייה דמקרבא – וקרוב דמוכח הוא דקרוב לעלייה הוא ומן החדר אינו יכול לבא אא״כ שחתה ביותר כמו שפירש במסכת נדה (שם). דתני רבי חייא – אי גרסינן תני אתי שפיר אבל אי גרסינן דתני תימה היכי מייתי מהכא דרוב ומצוי הוא דלמא לאו משום דרוב ומצוי קאמר רבי חייא דשורפין עליו את התרומה אלא משום דרוב וקרוב הלך אחר הרוב כרבי חנינא ונ״ל דאפילו גרסי׳ דתני לא מדברי רבא הוא אלא גמרא הוא דמייתי לה דשפיר הוה מוכח אביי ממתני׳ דנדה דרוב וקרוב הלך אחר הרוב דאף על גב דקתני ספיקו טמא על כרחך לאו ספיקא הוא מדתני רבי חייא דחייבין עליו על ביאת מקדש ושורפין עליו תרומה. (הג״ה) ומהר״ם אומר דרבא מייתי לה דרוב ומצוי הוא דאי אינו מצוי א״כ מאי קמ״ל רבי חנינא כיון דשמעינן לה מדתני רבי חייא אבל ממתני׳ דנדה לא היה יכול להוכיח דאפילו אם אינו רוב ומצוי הוצרך רבי חנינא לאשמועינן דלא נימא ספיקו טמא הוה ספק ממש ולמאי דהדר ביה רבא וקאמר דלא הוי רוב ומצוי איצטריך רבי חנינא לאשמועינן דאי מדתני רבי חייא ה״א דרוב ומצוי הוא קמ״ל ר׳ חנינא דלאו רוב ומצוי הוא (ע״כ הג״ה). הג״ה וש״מ רובא דאורייתא – חשיב ליה רובא דליתיה קמן דברובא דאיתיה קמן לא צריך למידק ש״מ דקרא כתיב אחרי רבים להטות כדפריך פרק קמא דחולין (דף יא. ושם) גבי הא דבעי מנ״ל הא דאמרינן זיל בתר רובא ופריך מנ״ל דכתיב אחרי רבים להטות.
ושמע מינה איתא לדר׳ זירא – נראה לריצב״א דאע״ג דטעמא דבעינן תרי רובי הוי משום דגזרינן רוב סיעה אטו רוב העיר מ״מ איצטריך ליה למימר גבי חנות דלא בעינן תרי רובי דאע״ג דליכא למימר הכי מ״מ איכא למיגזר שמא יקח מן הקבוע אי לאו דאיכא רובא דעלמא וגבי אשה נמי אי גזרינן בעלמא הוה לן להחמיר שלא לשרוף מן הלול ולפנים אטו מן הלול ולחוץ ונראה לו דהלכה כרבי חנינא. אימור מהאי דקרא אתאי – ולאו דוקא נמצאת כנגד עיר שרובה ישראל אסר שמואל אלא אפי׳ עיר שכולה ישראל איכא למיחש להכי. לימא משום דסבר לה כר׳ חנינא – וליכא למימר דשריא משום דספק ערלה בחוצה לארץ מותרת דהא אי לית ליה כרבי חנינא אלא רוב וקרוב אזלינן בתר קרוב א״כ הויא ודאי ערלה. ואצנועי בגויה – ואם תאמר מכ״מ יהא אסור דרובא דעלמא נכרים נינהו והוי יין נסך וי״ל דרוב גנבי ישראל כדאמר בפרק בתרא דע״ז (עבודה זרה ע.). בי קופאי – פי׳ בערוך מקום כדאמרי׳ (סוטה דף מו:) רב מרדכי אלויה לרב שימי בר אשי לבי קופאי ובכהאי גוונא היה דהוה קורבא דמוכח.
לימא רבא לית ליה דר׳ חנינא – פי׳ והא רבא אית ליה לעיל דר׳ חנינא.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
ואף על גב דאיכא עלייה דמקרבא – וקרוב דמוכח הוא דקרוב לעלייה הוא ומן החדר אינו יכול לבא אא״כ שחתה ביותר כמו שפירש במסכת נדה (שם). דתני רבי חייא – אי גרסינן תני אתי שפיר אבל אי גרסינן דתני תימה היכי מייתי מהכא דרוב ומצוי הוא דלמא לאו משום דרוב ומצוי קאמר רבי חייא דשורפין עליו את התרומה אלא משום דרוב וקרוב הלך אחר הרוב כרבי חנינא ונ״ל דאפילו גרסי׳ דתני לא מדברי רבא הוא אלא גמרא הוא דמייתי לה דשפיר הוה מוכח אביי ממתני׳ דנדה דרוב וקרוב הלך אחר הרוב דאף על גב דקתני ספיקו טמא על כרחך לאו ספיקא הוא מדתני רבי חייא דחייבין עליו על ביאת מקדש ושורפין עליו תרומה. (הג״ה) ומהר״ם אומר דרבא מייתי לה דרוב ומצוי הוא דאי אינו מצוי א״כ מאי קמ״ל רבי חנינא כיון דשמעינן לה מדתני רבי חייא אבל ממתני׳ דנדה לא היה יכול להוכיח דאפילו אם אינו רוב ומצוי הוצרך רבי חנינא לאשמועינן דלא נימא ספיקו טמא הוה ספק ממש ולמאי דהדר ביה רבא וקאמר דלא הוי רוב ומצוי איצטריך רבי חנינא לאשמועינן דאי מדתני רבי חייא ה״א דרוב ומצוי הוא קמ״ל ר׳ חנינא דלאו רוב ומצוי הוא (ע״כ הג״ה). הג״ה וש״מ רובא דאורייתא – חשיב ליה רובא דליתיה קמן דברובא דאיתיה קמן לא צריך למידק ש״מ דקרא כתיב אחרי רבים להטות כדפריך פרק קמא דחולין (דף יא. ושם) גבי הא דבעי מנ״ל הא דאמרינן זיל בתר רובא ופריך מנ״ל דכתיב אחרי רבים להטות.
ושמע מינה איתא לדר׳ זירא – נראה לריצב״א דאע״ג דטעמא דבעינן תרי רובי הוי משום דגזרינן רוב סיעה אטו רוב העיר מ״מ איצטריך ליה למימר גבי חנות דלא בעינן תרי רובי דאע״ג דליכא למימר הכי מ״מ איכא למיגזר שמא יקח מן הקבוע אי לאו דאיכא רובא דעלמא וגבי אשה נמי אי גזרינן בעלמא הוה לן להחמיר שלא לשרוף מן הלול ולפנים אטו מן הלול ולחוץ ונראה לו דהלכה כרבי חנינא. אימור מהאי דקרא אתאי – ולאו דוקא נמצאת כנגד עיר שרובה ישראל אסר שמואל אלא אפי׳ עיר שכולה ישראל איכא למיחש להכי. לימא משום דסבר לה כר׳ חנינא – וליכא למימר דשריא משום דספק ערלה בחוצה לארץ מותרת דהא אי לית ליה כרבי חנינא אלא רוב וקרוב אזלינן בתר קרוב א״כ הויא ודאי ערלה. ואצנועי בגויה – ואם תאמר מכ״מ יהא אסור דרובא דעלמא נכרים נינהו והוי יין נסך וי״ל דרוב גנבי ישראל כדאמר בפרק בתרא דע״ז (עבודה זרה ע.). בי קופאי – פי׳ בערוך מקום כדאמרי׳ (סוטה דף מו:) רב מרדכי אלויה לרב שימי בר אשי לבי קופאי ובכהאי גוונא היה דהוה קורבא דמוכח.
לימא רבא לית ליה דר׳ חנינא – פי׳ והא רבא אית ליה לעיל דר׳ חנינא.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
הערות
Gemara
Peirush